מ"ג בראשית כו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כו · ז · >>

מקרא

כתיב: וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא

מנוקד: וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.

עם טעמים: וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽוא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּשְׁאִילוּ אֲנָשֵׁי אַתְרָא עַל עֵיסַק אִתְּתֵיהּ וַאֲמַר אֲחָת הִיא אֲרֵי דְּחֵיל לְמֵימַר אִתְּתִי דִּלְמָא יִקְטְלוּנַּנִי אֲנָשֵׁי אַתְרָא עַל רִבְקָה אֲרֵי שַׁפִּירַת חֵיזוּ הִיא׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁאִילוּ אִינְשֵׁי אַתְרָא עַל אִינְתְּתֵיהּ וַאֲמַר אַחְתִי הִיא אֲרוּם דָחִיל לְמֵימָר לָהּ אִינְתְּתִי אֲרוּם חָשִׁיב בְּלִבֵּיהּ דִלְמָא יִקְטְלוּנַנִי אִינְשֵי אַתְרָא עַל עֵיסַק רִבְקָה אֲרוּם שַׁפִּירָא חֵיזוּ הִיא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאשתו" - על אשתו כמו (לעיל כ) אמרי לי אחי הוא

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

לאשתו — בעבור אשתו, כמו: "פן יאמרו לי" (שופטים ט, נד).

כי ירא — פועל עבר; וכן: "ויהי כי זקן יצחק" (בראשית כז, א). ותחסר מלת "כי אמר פן יהרגוני", וכן: "כי הפרני אלהים" (בראשית מא, נב):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אחותי היא" - ועל הבנים לא שאלוהו כי יאמר בני אשה אחרת הם לו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ז – י)    למה אמר אחותי והלא לא היו חשודים על כך. מ"ש אבימלך מה זאת עשית לנו, הלא כבר א"ל כי אמרתי פן אמות עליה:

(ז) "וישאלו". ספר ג' טעמים, מדוע אמר אחותי היא. א] כי "שאלו" אותו ע"ז, ולכן ראה כי יש מקום לחשוד אותם. ב] "שכל אנשי המקום שאלו", וע"כ חשד את כל אנשי המקום. ג] ששאלו לאשתו היינו שגם אותה שאלו וזה פריצות, וע"כ הקדים הוא לענותם "ויאמר אחותי כי ירא" מכל אנשי המקום פן יהרגוהו:  

<< · מ"ג בראשית · כו · ז · >>