מ"ג בראשית כא לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כא · לג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְצַב נִצְבָּא בִּבְאֵר שָׁבַע וְצַלִּי תַּמָּן בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהּ עָלְמָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְצִיב פַּרְדֵסָא בְּבֵרָא דְשֶׁבַע חוּרְפַן וְאַתְקִין בְּגַוֵיהּ מֵיכְלָא וּמַשְׁקַיָא לַעֲבּוּרַיָא וְלִתְאוּבַיָא וַהֲוָה מַכְרִיז עֲלֵיהוֹן תַּמָן אוֹדוּ וְהֵמִינוּ בְּשֵׁם מֵימְרָא דַיְיָ אֳלָהָא עַלְמָא:
ירושלמי (קטעים):
וּנְצִיב אַבְרָהָם פַּרְדֵס בִּבְאֵר שָׁבַע וְאַתְקֵן בְּגַוֵיהּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְלִתְחוּמַיָא וַהֲוֹו אָכְלִין וְשַׁתְיָין וַהֲוֹו בַּעֲיָין לְמִתַּן לֵיהּ טִימֵי דִי אֲכָלוּ וּשְׁתוּ וְלָא צָבֵי לִמְקַבְּלָה מִנְהוֹן וַהֲוָה אָמַר לְהוֹן אֲבוּנָן אַבְרָהָם מִן מַה דְאָמַר וַהֲוָה עַלְמָא בְּמֵימְרֵיהּ צְלוֹן קֳדָם אֲבוּכוּן דְבִשְׁמַיָא דְמִן דִידֵיה אֲכַלְתּוּן וּשְׁתִיתְהוֹן וְלָא הֲוֹו זַעְיָן מִן אַתְרֵיהוֹן עַד זְמַן דַהֲוָה מְגַיֵיר יַתְהוֹן וּמָלִיף יַתְהוֹן אוֹרְחָא דְעַלְמָא וְאוֹדִי וְצַלִי תַּמָן אַבְרָהָם בְּשֵׁם מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָא דְעַלְמָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשל" - רב ושמואל חד אמר פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה וחד אמר פונדק לאכסניא ובו כל מיני פירות ומצינו לשון נטיעה באהלים שנאמר (דנייאל יא) ויטע אהלי אפדנו

"ויקרא שם וגו'" - על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה אלוה לכל העולם לאחר שאוכלים ושותים אמר להם ברכו למי שאכלתם משלו סבורים אתם שמשלי אכלתם משל מי שאמר והיה העולם אכלתם (סוטה י)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אשל — אילן, גם ויטע לאות:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא שם בשם ה' אל עולם" - פי' הכתוב שקרא בשם ה' המנהיג בכחו הזמן או שיקראו השמים והארץ "עולם" כלשון הבא תמיד בדברי רבותינו והודיע בזה שקרא אברהם והודיע לבריות סוד הנהגת העולם בכללו שהוא בשם ה' החסין בכח שיש לו אילות בכולם הרב אמר במורה הנבוכים (ב יג) שהוא רומז לקדמות האל כי הודיע היותו קודם לזמן אבל אונקלוס אמר ב "ויקרא" שהוא תפלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לג) "ויטע." אחר שנעשית קנין אברהם, נטע שם מיני אילנות גנות ופרדסים ולשם התאספו אליו הצמאים ללמוד דרכי ה'," ויקרא שם בשם ה' אל עולם", כי אחר המילה השיג יותר שאין עוד מלבדו ושאין שום כח מושל בעולם רק ה' לבדו, וזה קרא ופרסם לרבים:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויטע אשל בבאר שבע. מלמד שנטע פרדס ונטע בו כל מיני מגדים. ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר פרדס, וחד אמר פונדק. בשלמא למאן דאמר פרדס, היינו דכתיב ויטע; אלא למאן דאמר פונדק, מאי "ויטע"? כדכתיב: "ויטע אהלי אפדנו".

ויקרא שם בשם ה' אל עולם. אל תקרי ויקרא אלא "ויקריא", מלמד שהקריא אברהם אבינו שמו של הקב"ה לכל עובר ושב. לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם: וכי משלי אכלתם? והלא ממי שלו כל העולם כלו אכלתם, הודו וברכו ושבחו למי שאמר והיה העולם:

רבי יהודה אומר: 'שאל', מה תשאל? ענבים תאנים רמונים. רבי נחמיה אומר: אשל, פונדק, אמר לו: 'שאל', מה תשאל? קופר חמר ביעין. ר' זעירא בשם ר' יהודה בר סימון: אשל זה סנהדרין, כמא דאת אמר: ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה. על דעתיה דרבי נחמיה דהוא אמר אשל פונדק, אברהם וכו':