עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כׇּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃
[לה] ד' יושבות בסלע אחד. דאם לא כן לא שייך הפיכה לומר "ויהפוך את הערים" רק 'ויחריב את הערים', כי לשון "ויהפוך את הערים" משמע שהוא היה פועל הפיכה בערים, ולא יתכן אלא בדבר שהוא מהפך אותו כמי שמהפך דבר אחד, ולכך צריך לומר שהיו יושבות בסלע אחד והפכן. דאין לומר שכל עיר היתה בפני עצמה יושבת בסלע, והפך כל עיר בפני עצמה, שזה לא יתכן, דכיון דכתיב "ויהפוך" ובא להגיד איך שהפך אותם בכחו, וכתיב "ויהפוך הערים" כלל כולם ביחד, שמע מינה דכולם כאחד הפך אותם, דאם לא כן אפילו עיר אחת כולה בפעם אחת נמי לא:
בד"ה ארבעתן יושבות בסלע כו' נ"ב ונ"ל דדייק מדכתיב ויהפוך את הערים ולא כתיב ויהפכם ש"מ דכל הערי' היו נהפכין בהפיכה אחת ומדלא כתיב ויהפוך סדום ועמורה וממילא שמעי' כולן וכתב ויהפוך הערים האל כלומר מיעוטו הוא ולא כולם וקרא דאתם נצבים ותהילם מסייעים לנו וק"ל אבל הב"ר סבר מ"ה כתב בקרא ארבעה שהיו נהפכין כאחת אבל צוער שהיא החמשית נהפכה מעט אחר כך וכדרך שאדם הופך דף ארוך שמתחיל צד אחד לירד למטה קודם שיתהפך צד השני ובתוך שעה זו נמלט ודוק מהרש"ל:
ויהפך את הערים האל. ראוי לומר את הערים ההם ואמר האל מפני שהזכיר למעלה סדום ועמרה, ורמז לך הכתוב כי היו חמש ערים במנין ה', כי לכך בקש אברהם חמשים צדיקים, עשרה לכל כרך וכרך, ומזה ויהפך את הערים האל, והיו סדום ועמורה אדמה וצבוים וארץ הככר.
"ויהפוך" שנהפך הארץ ההיא ויושביה לטבע גפרית ואש כמו הפך את מימיהם לדם ובהם נהפך לטבע מלח אותו הטל שעלה קודם הזריחה כאמרו גפרית ומלח שרפה כל ארצה כמשפט כל לחות תפל מעורב עם חלקים שרופים:
(כה)" ויהפך", וחוץ ממה שהמטיר מלמעלה גפרית ועליו אש, שזה לא היה רק על סדום ועמורה לבד, חוץ מזה נעשה רעש הארץ, ארץ ממנה יצא לחם תחתיה נהפך כמו אש, שלח בחלמיש ידו הפך משורש ערים, ואז שקעה הארץ שהיה שם עמק השדים לתחת, ומי הירדן שהיה דרכו להשקות אל כל הככר כמו נהר נילוס שמשקה את מצרים, והי' אז מלא על כל גדותיו כי היה בחג הפסח, ירדו אל העמק ההוא שתחתיה אש בוערת תמיד מתחתיות ארץ, ונעשה ממנו ים המלח שהוא מלא זפת והים מלא עשן לעתים ומימיו מלוחים במלח סדומית, שאי אפשר לטעום ממנו אפילו טפה אחת, ושום בעל חי לא יתקיים בו, וסביבותיו מלא מלח מעשן הים, כמו שיעידו הנוסעים עד היום, ועל זה אמר "ויהפך את הערים האל ואת כל הככר", ושלט בין בדומם שעל זה אמר "את הערים", בין בבעלי חיים ומדבר שעל זה אמר "ואת כל יושבי הערים", בין בצומח שע"ז אמר" וצמח האדמה,"
ראוי להעיר כי הלא יושבי הערים החלה בהם הפורענות על ידי גפרית ואש, ואיך מזכירם אחר הפיכת הערים והככר. ועוד אם
הערים נהפכו מפני יושביהן הככר וצמח האדמה מה חטאו:
אך הנה רצה הקב"ה יהיה כל טובה כעיר הנדחת, בל יהנו מכולה שום הנאה כל יושבי תבל. והנה ארבעה המה חלקי מציאותה.
הדומם.
הצומח.
הבעלי חיים.
בני האדם.
אמר כי כלם לקו לבל יתהנו עוד מהן. הדומם "ויהפוך את הערים האל".
והצומח ובעלי חיים - אשר שנים אלה הוייתם בככר כי כלה משקה כי הוא מחיה הבעלי חיים - עליהם אמר "ואת כל הככר".
ועל בני האדם אמר "ואת כל יושבי הערים". ועל כן הוזכרו בני האדם אחר הערים והככר להזכיר הארבע הדרגות כסדרן.
ועדיין היה אפשר לומר שלא יקפיד הוא יתברך בצומח שלא תהיה מהם הנאה לבריות אלא במה שנעשה על ידן, ככרמים וזתים
וגנות ופרדסים שזרעו ונטעו בידם, אך "צמח האדמה" שצמחה מאליה לא יקפיד, על כן אמר שגם "צמח האדמה" הפך ה'
ויהפוך את הערים האל. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן: חמשת כרכים הללו יושבין על צור אחד; שלח המלאך את ידו והפכן. הדא הוא דכתיב: "בחלמיש שלח ידו". חד אמר, כל היד; וחד אמר, בחלמיש שלח אצבע שהוא מה', אפיק למ"ד מחלמיש. אמר ר' יהושע: וצמח האדמה, אפילו צמחי אדמה לקו. אמר ר' יהושע בן לוי: עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירה של סדום ויתן בערוגה אחרת אינה מצמחת.
