"ואנחנו נחלץ חשים" - נזדיין מהירים כמו (ישעיהו ח) מהר שלל חש בז (שם ה) ימהר יחישה
"לפני בני ישראל" - בראשי גייסות מתוך שגבורים היו שכן נאמר בגד (דברים לג) וטרף זרוע אף קדקד ואף משה חזר ופירש להם באלה הדברים (שם ג) ואצו אתכם בעת ההיא וגו' חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל וביריחו כתיב (יהושע ו) והחלוץ הולך לפניהם זה ראובן וגד שקיימו תנאם
[ד] וישב טפנו בעודינו אצל אחינו. לא כמו מצב המקרא "ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנום אל הארץ וישב טפנו בערי המבצר", דמשמע אחר שהביאו את בני ישראל למקום נחלתם, אחר ירושה, דאם כן יקשה למה יהיו אז יושבים טפם בערי המבצר, ולא קודם לכן. או מה יעשה טפם קודם לכן, בעת כבוש וחלוק. אלא פירושו 'בעודנו אצל אחינו', דהיינו מיד ישבו טפנו בערי המבצר וכו':
[ה] בערי המבצר שנבנה עכשיו. שהרי עדיין לא היו ערי מבצר, שהרי בנו אותם, כדכתיב בקרא (פסוק טז), אלא 'בערי המבצר שנבנה עכשיו':
וישב טפנו וגו'. הוצרך לומר זה, גם לא אמרו כן למעלה כשהזכירו וערים לטפנו, נתכוונו לומר שאם ישבו טפם בערים בצורות אז יכולין להוסיף עוד תנאי אחר שלא ישובו לבניהם עד התנחל איש נחלתו פירוש אחר שיעברו שבע שנים של כיבוש ושבע שנים של חילוק, ואם לא יהיו בערי המבצר פירוש ערים בצורות אלא לשמירה כמצטרך לא יהיו בטוחים בהם להתעכב כל כך ארבע עשרה שנה אלא שבע שנים עד שיכבשו את הארץ, ולזה כתב מאמר וישב טפנו בערי המבצר באמצע שני המאמרים שכולם ענין אחד שהם מאמר ואנחנו נחלץ חושים וגו' עד הביאונום אל מקומם ומאמר לא נשוב אל בתינו עד התנחל וגו' ומן הראוי היה לו להסמיך שני המאמרים שהשני גזרה של הראשון ולא להפסיק בשלא כענין, ולדרכנו יתישב על נכון:
גם יתישב למה אמרו ב' גבולים נגדיים, א' עד אשר אם הביאונום וגו', וב' עד התנחל, והגם שהא' אמרו לענין נחלץ חושים והב' לענין השבתם לארצם, עם כל זה מפסוק ראשון משמע שלא חייבו עצמן אלא עד הביאם למקומן ולא עד התנחל, ולדברינו עלה על נכון, ואמר להם משה בנו לכם ערים לטפכם, דקדק לומר לכם, פירוש למה שברצונכם שהוא לבנות ערי מבצר, וכן היה דכתיב ויבנו את דיבון ואת עטרות וגו' שאלו הם ערי המבצר שהם העיירות הגדולות שהזכירו בשאלתם, ותמצא שלא חזרו לבתיהם עד אחר י"ד שנה של כיבוש וחילוק:
חושים. ב' במסורה מתרי לישני הכא ואידך ובני דן חושים והיינו דאיתא בפרק מי שמת ודלמא כחושים של קנה פי' הרבה קנים יוצאים משורש אחד ולמעלה נפרדים זה מזה וכך פי' נחלץ כמו חושים של קנה שנאחזים זה בזה כך נחלץ למלחמה כי כן דרך הנלחמים להתקרב זה אל זה כדי שלא יפרידום האויבים:
