מ"ג במדבר כח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כח · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא תְּרֵין אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִיןִ וּתְרֵין עֶשְׂרוֹנִין סוּלְתָּא מִנְחָתָא דְּפִילָא בִמְשַׁח וְנִסְכֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא תְּרֵין אִמְרִין בְּנֵי שָׁנָה שַׁלְמִין וּתְרֵין עֶשְרוֹנִין סְמִידָא לְמִנְחָתָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא וְנִיסוּכָהּ:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים - למה נאמר? לפי שהוא אומר את הכבש האחד תעשה בבוקר, והיתה בו שבת בכלל, שנאמר את הכבש האחד, והרי הכתוב מוציאה מכללה, להחמיר ולדון בקבועה.

וביום השבת שני כבשים - למה נאמר? לפי שהוא אומר ויקרא כו את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, שתהיה עבודת מקדש דוחה את השבת. אתה אומר שתהא עבודת מקדש דוחה את השבת, או שתהא שבת דוחה את העבודה? ת"ל וביום השבת שני כבשים, הא מה ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו? שתהא עבודת מקדש דוחה את השבת. או אחת של יחיד ואחת של צבור? אמרת: במה ענין מדבר? בשל צבור:

<< · מ"ג במדבר · כח · ט · >>