מ"ג במדבר כא יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כא · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יְהוָה אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עַל כֵּן יִתְאֲמַר בְּסִפְרָא קְרָבִין עֲבַד יְיָ עַל יַמָּא דְּסוּף וּגְבוּרָן עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
עַל כֵּן יִּתְאַמַר בְּסֵפֶר אוֹרַיְיתָא דְתַמָן כְּתִיבִין קְרָבַיָא דַיְיָ אֶת וָהֵב דַהֲווֹן בְּעִלְעוּלָא דִסְגִירוּתָא וּטְרִידוּן בְּסוֹף מַשְׁרִיתָא הִינוּן בִּשְרוּ יַת יִשְרָאֵל דֶאֱדוֹם וּמוֹאָב אִיטְמָרוּ בֵּינֵי טַוְרַיָא לְמִכְמַן וּלְשֵׁיצָאָה עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל וּמָארֵי עַלְמָא רָמַז לְטַוְרַיָא וְקָרִיבוּ דֵין לְדֵין וּמִיתוּ וַאֲרַמְהוֹן הֲוָה נְגִיד בְּנַחֲלָא סְמִיךְ לְאַרְנוֹן:
ירושלמי (קטעים):
בְּגִין כְּדֵין יִתְאַמַר בְּסֵפֶר אוֹרַיְיתָא דַיְיָ דִמְתִיל בְּסֵפֶר קְרָבַיָא נִיסַיָא וּגְבוּרְתָּא דְעָבַד יְיָ לְעַמֵיהּ בְּגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל כַּד הֲווֹ קַיְימִין עַל יַמָא דְסוּף כֵּן עָבַד עִמְהוֹן כַּד הֲווֹ עָבְרִין יַת נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כן יאמר" - על חניה זו ונסים שנעשו בה יאמר בספר מלחמות ה' כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו את והב וגו'

"את והב" - כמו את יהב כמו שיאמר מן יעד ועד כן יאמר מן יהב והב והוי"ו יסוד הוא כלומר את אשר יהב להם והרבה נסים בים סוף

"ואת הנחלים ארנון" - כשם שמספרים בנסי ים סוף כך יש לספר בנסי נחלי ארנון שאף כאן נעשו נסים גדולים ומה הם הנסים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ודרך הפשט ב"ספר מלחמות ה'", שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים ספר המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והניצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה', כי לו המה באמת.

והנה, גבורת סיחון במואב היתה נפלאת בעיניהם, וכתבוה בספר. ואמרו בה מליצות:

  • "את והב בסופה" - וגו' ונשאו בה משל (להלן פסוק כז) "בואו חשבון" וגו', ושם עיר אחת מן הערים שהיו למואב וָהֵב.
  • "ואשד הנחלים" - מדרון הנחל, שהנחלים נגרים ונמשכים מן אשדות הפסגה (דברים ג יז), וכן ההר והנגב והשפלה והאשדות (יהושע י מ).
  • "בסופה" - מן בסופה ובשערה (נחום א ג).

והנה, כאשר לכד סיחון ערי מואב, כתבו המושלים בספר שקראו "מלחמות ה'": "את והב בסופה", או שכתבו "נלחם ה' את והב בסופה ואת הנחלים אשר לארנון ושפך הנחלים אשר נטה למושב ער ונשען האשד לגבול מואב, הכל השמיד ה' בסופה ובסערה, כי בא עליהם סיחון פתאום, פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה". וכן אמרו (להלן פסוק כח) "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון וגו'".

והנה, הכתוב מביא ראיה מספר המלחמות כי ארנון הוא גבול מואב ואסור לישראל, והנחלים וכל האשדות עד ארנון מותרין להם, כי סיחון לקח ממלך מואב כל ארצו עד ארנון ולא ארנון בכלל, ונשאר ארנון למואב והוא יגבול בו, כדכתיב (דברים ג טז) ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנון תוך הנחל וגבול;

וכן אמר יפתח (שופטים יא יח) ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב, כי ארנון גבול מואב.

<< · מ"ג במדבר · כא · יד · >>