מ"ג במדבר כא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כא · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבוּל הָאֱמֹרִי כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִשָּׁם֮ נָסָ֒עוּ֒ וַֽיַּחֲנ֗וּ מֵעֵ֤בֶר אַרְנוֹן֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר הַיֹּצֵ֖א מִגְּבֻ֣ל הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֤י אַרְנוֹן֙ גְּב֣וּל מוֹאָ֔ב בֵּ֥ין מוֹאָ֖ב וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
מִתַּמָּן נְטַלוּ וּשְׁרוֹ מֵעִבְרָא דְּאַרְנוֹן דִּבְמַדְבְּרָא דְּנָפֵיק מִתְּחוּם אֱמוֹרָאָה אֲרֵי אַרְנוֹן תְּחוּם מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין אֱמוֹרָאָה׃
ירושלמי (יונתן):
וּמִתַּמָן נְטָלוּ וּשְׁרוֹ מִן לְהָאֵל לְאַרְנוֹן בְּמַעְבְּרָא דִבְמַדְבְּרָא דְנָפִיק מִתְּחוּם אֱמוֹרָאָה אֲרוּם אַרְנוֹן תְּחוּם מוֹאָב מְמֻצָע בֵּין מוֹאָב וּבֵין אֱמוֹרָאָה וְיַתְבִין בֵּיהּ כּוּמְרָנַיָא פַּלְחֵי טַעֲוַותְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מגבול האמורי" - תחום סוף מצר שלהם וכן (דברים ב) גבול מואב לשון קצה וסוף

"מעבר ארנון" - הקיפו ארץ מואב כל דרומה ומזרחה עד שבאו מעבר השני לארנון בתוך ארץ האמורי בצפונה של ארץ מואב

"היוצא מגבול האמורי" - רצועה יוצאה מגבול האמורי והיא של אמוריים ונכנסת לגבול מואב עד ארנון שהוא גבול מואב ושם חנו ישראל ולא באו לגבול מואב (כי ארנון גבול מואב והם לא נתנו להם רשות לעבור בארצם ואע"פ שלא פירשה משה פירשה יפתח) כמו שאמר יפתח (שופטים יא) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה ומשה רמזה (דברים ב) כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער מה אלו לא נתנום לעבור בתוך ארצם אלא הקיפום סביב אף מואב כן

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי" - היה ארנון שם עיר למואב והיא בסוף תחום האמורי תחלת גבול מואב יושבת על נחלים נוזלים ממנה

<< · מ"ג במדבר · כא · יג · >>