מ"ג במדבר יד כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י כׇל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי כְל גּוּבְרַיָּא דַּחֲזוֹ יָת יְקָרִי וְיָת אָתְוָתַי דַּעֲבַדִית בְּמִצְרַיִם וּבְמַדְבְּרָא וְנַסִּיאוּ קֳדָמַי דְּנָן עֲשַׂר זִמְנִין וְלָא קַבִּילוּ לְמֵימְרִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם כָּל גוּבְרַיָא דִי חָמוּן יַת יְקָרִי וְיַת אַתְוָותַי דַעֲבָדִית בְמִצְרַיִם וּבְמַדְבְּרָא וְנַסִיאוּ קֳדָמַי דְנַן עֲשַר זִמְנִין וְלָא קַבִּילוּ לְמֵימְרִי: |
רש"י
"זה עשר פעמים" - שנים בים ושנים במן ושנים בשליו וכו' כדאיתא במס' ערכין
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים – שְׁנַיִם בַּיָּם, וּשְׁנַיִם בַּמָּן, וּשְׁנַיִם בַּשְּׂלָו וכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (ט"ו ע"א-ע"ב).
אִם יִרְאוּ – לֹא יִרְאוּ.
[לֹא יִרְאוּהָ – לֹא יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ].
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וכתב הרמב"ן ז"ל על דרך האמת ואולם חי אני הבטחה למשה בסליחה יאמר שימלא כבודו את כל הארץ בזרעם ולא בהם. באור דבריו חי אני, כנסת ישראל ידבר, כי חי העולמים והוא אלהים חיים, יאמר שימלא כבוד ה' את כל הארץ התחתונים וישרה ביניהם כבודו ורחמיו בארץ בזרעם אבל לא בהם וזה בודאי הבטחה בסליחה ואמר על על עצמו כבוד ה' כמו שאמר (תהלים קד) יהי כבוד ה' לעולם.
וצריך שתשכיל כי בכל מקום שתמצא חי אני, אלהים חיים, וכן אל חי, וכן חי ה', הכל נאמר על כנסת ישראל, וכשאמר (דניאל יב) וישבע בחי העולם, הוא השם הגדול, וכשאמר (שמואל א א) חי נפשך, הוא מקום הנדר, והבן זה.