מפרשי רש"י על במדבר יד כב
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק י"ד • פסוק כ"ב | >>
• ב • ד • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • לב • לג • לד • לו • לז • מא • מג • מה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י כׇל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃
רש"י
"וינסו" - כמשמעו
"זה עשר פעמים" - שנים בים ושנים במן ושנים בשליו וכו' כדאיתא במס' ערכין
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיְנַסּוּ – כְּמַשמָעוֹ.
זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים – שְׁנַיִם בַּיָּם, וּשְׁנַיִם בַּמָּן, וּשְׁנַיִם בַּשְּׂלָו וכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (ט"ו ע"א-ע"ב).
אִם יִרְאוּ – לֹא יִרְאוּ.
[לֹא יִרְאוּהָ – לֹא יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ].
מפרשי רש"י
[כא] וינסו כמשמעו. פירש רש"י שהיו מנסין להקדוש ברוך הוא אם יכול לעשות בקשתם, ולא היו מאמינים בהקדוש ברוך הוא. ולאפוקי מן המפרשים (חזקוני, בכור שור) שמפרשים אותו לשון כעס, כמו "והנם זועפים" (בראשית מ', ו'), שמתורגם (שם) 'נסיסין'. ולפיכך פירש כמשמעו, כי שפיר נוכל לפרש נסיון, כי הבלתי מאמין הוא מנסה להקדוש ברוך הוא אם יכול לעשות בקשתו. ובערכין (דף טו.) מפרש רש"י לשון אחד שהוא לשון כעס בשם יש מפרשים, אבל דעתו בכאן שהוא כמשמעו, לשון נסיון: