מפרשי רש"י על במדבר יד כח
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק י"ד • פסוק כ"ח |
• ב • ד • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • לב • לג • לד • לו • לז • מא • מג • מה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאׇזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃
רש"י
"חי אני" - ל' שבועה
"אם לא וגו' כן אעשה" - כביכול איני חי
"כאשר דברתם" - שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנו
רש"י מנוקד ומעוצב
חַי אָנִי – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה: אִם לֹא וְגוֹמֵר כֵּן אֶעֱשֶׂה, כִּבְיָכוֹל אֵינִי חַי.
כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם – שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם מִמֶּנִּי "אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ" (לעיל פסוק ב).
מפרשי רש"י
[ל] לשון שבועה הוא אם לא כן אעשה איני חי. כלומר, הא דכתיב "חי אני אם לא כן אעשה", דמשמע אני חי אם לא כן אעשה, שזהו היפך כוונת הכתוב, אלא אדרבה פירושו, 'אם לא כן אעשה איני חי'. ומה שכתב "חי אני אם לא כן אעשה", ולא כתב 'איני חי אם לא כן אעשה', ד"חי אני" הוא השבועה שנשבע בחייו, ואם לא היה אומר "חי אני" לא היה כאן שבועה כלל, שצריך להיות נשבע בשם (שבועות דף לה.). ואילו אמר 'איני חי אם לא אעשה זאת', לא היה כאן שבועה בדבר כלל. ולפיכך "חי אני" הוא השבועה. והשבועה הוא כך; "חי אני", רוצה לומר חיי תלוים בזה, כי חיי חס ושלום בטלו אם לא כן אעשה. וזה שפירש רש"י שהוא לשון שבועה, פירוש ולכך כתיב "חי אני", שהנשבע יאמר "חי אני" דרך שבועה: