מ"ג במדבר יד כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶת־כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְרַם קַיָּים אֲנָא וּמָלְיָא יְקָרָא דַּייָ יָת כָּל אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְרַם בִּשְׁבוּעָה קַיֵים אֲנָא וּמַלְיָא יְקָרָא דַיְיָ יַת כָּל אַרְעָא: |
רש"י
"חי אני" - לשון שבועה כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ כך אקיים להם כי כל האנשים הרואים וגו' אם יראו את הארץ הרי זה מקרא מסורס חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה' להביאם שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעט
[כ] הרי זה מקרא מסורס. פירוש, כאילו כתב "וימלא כבוד ה'" באחרונה, וכל הפסוקים (כב, כג) "כי כל האנשים אם יראו את הארץ" לפני זה, ואחר כך "וימלא כבוד ה' את כל הארץ", שלא ימותו בפעם אחת, כמו שמפרש. ונראה שטעות נפל בספרים, וכך יש להיות הגירסא; "חי אני" 'לשון שבועה הוא, כשם שאני חי כך אקיים להם, וכבודי ימלא את כל הארץ, כי כל האנשים אם יראו את כבודי, הרי זה מקרא מסורס וכו. וכך הגירסא בספר הרמב"ן. אבל הגירסא שבספרים שלנו; 'כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקיים להם'. ומשמע דמה שהוא אומר 'וכבודי ימלא את כל הארץ' הוא מן השבועה שנשבע בחייו וכבודו, שהוא ימלא כל הארץ. ולפי זה אין צריך לומר שהכתוב הוא מסורס, אלא כסדר. לכך נראה שהנוסחא טעות היא:
ויש לתרץ הגירסא, שרש"י לא אמר שפירוש הכתוב "וימלא כבודי את כל הארץ" אתא לשבועה כאילו נשבע בחייו ובכבודו, דאם כן הוי למכתב 'וכבודי מלא כל הארץ', אבל מדכתיב "וימלא כבודי את כל הארץ", לא אתא רק לומר שכבודו ימלא במה שלא ימית אותם פתאום, כמו שמפרש רש"י אחר כך. רק שבא לתרץ מה שלא נכתב הכתוב כסדר, דהוי למכתב "וימלא כבוד ה'" באחרונה, אלא שגם השבועה עליו קאי, כשם שאני חי וכבודי מלא את כל הארץ - כך אקיים להם. והמקרא לא להכי אתא, דאם כן הוי למכתב 'וכבודי מלא כל הארץ', כדפרישית:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
חַי אָנִי – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה: כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי חַי וּכְבוֹדִי יִמָּלֵא אֶת כָּל הָאָרֶץ, כָּךְ אֲקַיֵּם לָהֶם, "כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרוֹאִים" וְגוֹמֵר "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (להלן פסוקים כב-כג). [הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: "חַי אָנִי כִּי כָל הָאֲנָשִׁים" וְגוֹמֵר "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וּכְבוֹדִי יִמָּלֵא אֶת כָּל הָאָרֶץ", שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שְׁמִי בַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת לֵאמֹר: "מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לַהֲבִיאָם"; שֶׁלֹּא אֲמִיתֵם פִּתְאוֹם כְּאִישׁ אֶחָד, אֶלָא בְּאִיחוּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, מְעַט מְעָט].
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
את הארץ, וזה לא יהיה מצד הנקמה על החטא שע"ז אמר סלחתי רק מצד שאחר שהם כופרים ביכלתי ויודעים רבונם ומתכונים למרוד א"א שיתקיימו בארץ, וי"ל שלזה אמר וימלא כבודי את כל הארץ ר"ל אחר שהארץ הזאת מלאה מכבודי ושכינתי א"א שימצאו בה אנשים מנאצי ה' ובוזי כבודו: