מ"ג במדבר ו כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר ו · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן ׀ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִירִים יָתְהוֹן כָּהֲנָא אֲרָמָא קֳדָם יְיָ קוּדְשָׁא הוּא לְכָהֲנָא עַל חַדְיָא דַּאֲרָמוּתָא וְעַל שָׁקָא דְּאַפְרָשׁוּתָא וּבָתַר כֵּן יִשְׁתֵּי נְזִירָא חַמְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיָרִים יַתְהוֹן כַּהֲנָא אֲרָמָא קוּדְשָׁא הוּא לְכַהֲנָא עַל חַדְיָא דַאֲרָמוּתָא וְעַל שׁוֹקָא דְאַפְרָשׁוּתָא וּמִבָּתַר כְּדֵין יִשְׁתֵּי נְזִירָא חַמְרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קדש הוא לכהן" - החלה והרקיק והזרוע תרומה הן לכהן

"על חזה התנופה" - מלבד חזה ושוק הראוים לו מכל שלמים מוסף על שלמי נזיר הזרוע הזה לפי שהיו שלמי נזיר בכלל ויצאו לידון בדבר החדש להפרשת זרוע הוצרך להחזירן לכללן לידון אף בחזה ושוק

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

קלג. והניף אותם תנופה לפני ה' מוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר ( שמות כט) אשר הונף ואשר הורם מקיש הרמה לתנופה , מה תנופה מוליך ומביא אף הרמה מוליך ומביא ומה הרמה מעלה ומוריד אף תנופה מעלה ומוריד. מכאן אמרו מצות תנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד, זו היא מצות תנופה.

לפני ה' במזרח (מנחות סא) שבכל מקום שנאמר לפני ה' הוי אומר במזרח עד שיפרוט לך הכתוב.

קלד. קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה, למה נאמר. לפי שאתה אומר (ויקרא ז) כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי, אף שלמי נזיר במשמע הרי הכתוב מוציאם מכללם. שמענו הפרשת זרוע, איו לי אלא הפרשת הזרוע הפרשת חזה ושוק מנין. ודין הוא ומה אם שלמי יחיד שאין טעונין הפרשת הזרוע טעונין חזה ושוק, שלמי נזיר שטעונין הפרשת זרוע אינו דין שיהיו טעונין הפרשת חזה השוק. אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר קדש הוא לכהן על חזה התנופה אלא כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול לההזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו דברי ר' אליעזר

<< · מ"ג במדבר · ו · כ · >>