מ"ג במדבר ו יט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֮ מִן־הָאַ֒יִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן־הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙ עַל־כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּח֥וֹ אֶת־נִזְרֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִסַּב כָּהֲנָא יָת דְּרָעָא בְּשֵׁילָא מִן דִּכְרָא וּגְרִיצְתָא פַטִּירְתָא חֲדָא מִן סַלָּא וְאֶסְפּוֹג פַּטִּיר חַד וְיִתֵּין עַל יְדֵי נְזִירָא בָּתַר דִּיגַלַּח יָת נִזְרֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִסַב כַּהֲנָא יַת אֶדְרוֹעָא דְמִיבַשְׁלָא שְׁלֵימָא מִן דִיכְרָא וּגְרִיצְתָּא פַּטִירְתָּא חֲדָא מִן סַלָא וְעָרוּךְ פַּטִיר חָד וְיִתֵּן עַל יְדֵי נְזִירָא בָּתַר דְיִגְלַח יַת נִזְרֵיהּ: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
קלא. וחלת מצת אחת אם נפרסה או נחסרה פסולה.
ורקיק מצת אחת מן הסל היה, שאם נפרס או נחסר פסול.
קלב. ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו זה אחר התגלחו את נזרו, ואין הבאת קרבנות אחר התגלחו את נזרו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קל. הזרוע בשלה מן האיל ולקח מן, יציין לפעמים לקיחת החלק מן הכל, ולפעמים יצין המקום שממנו. ורשב”י סובר שמציין המקום שממנו כי הוא דבוק לאיל בעת בשולו, ודעת הת”ק שרדך הבשול לנתהו לנתחים, וכמה שאמר שפות הסיר שפות אסוף נתחיו אליו. והזרוע הוא נתח מן הנתחים המתבשלים, ומלת מן מציין החלק מן הכל. רוצה לומר, מן האיל יקח הזרוע ומן הסל יקח חלת מצה אחת, ואינו מציין רק שיקח הזרוע כשהיא שלמה כמו חלת מצה שצריך שלמה.
קלא. חלת מצה אחת כבר בארנו ( מצורע יזבתורה אור) באורך, שכל מקום שבא מספר אחד על שם היחיד הוא ללא צורך ונדרש. וא' מדרכי הדרוש שבא להורות שיהיה שלם כמו שאמרו צו (פרשה ז' מ"א) על והקריב ממנו אחד מכל קרבן, שלא יטול פרוס. ומה שאמר מן הסל מוסב גם על רקיק מצה וז"ש מן הסל היה.
קלב. אחר התגלחו , לא היה צ”ל זה, דהא סדר את דגלוח קודם התנופה רק שבא ללמד שלא יביא קרבנותיו קודם הגלוח שאם גלח קודם הקרבנות [ורצונו לומר שלא נזרק אחד מן הדמים כר”ש] תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו.