מ"ג איכה א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות איכה


מ"ג איכה א · א · >>

מקרא

כתיב: איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס

מנוקד: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.

עם טעמים: אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

איכה ישבה בבד – ירמיה כתב ספר קינות, היא המגילה אשר שרף יהויקים על האח אשר על האש. והיו בה שלש אל"ף ביתו"ת: "איכה ישבה", "איכה יעיב", "איכה יועם". שוב הוסיף עליו: "אני הגבר", שהוא שלש אל"ף ביתו"ת, שנאמר (ירמיהו לו לב): "ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה" – שלש כנגד שלש.

בדד – גלמוד מיושביה. רבתי עם – יו"ד יתירה, כמו "רבת עם", שהיתה עמה רב. יש מדרשי אגדה הרבה, ואני באתי לפרש לשון המקרא כמשמעו.

היתה כאלמנה – ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים, ודעתו לחזור אצלה.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

בדד – שם נופל על זכר ועל נקבה, עם למ"ד ובחסרונו, וכן מלת "בטח".

רבתי, שרתי – מלעיל, להבדיל בין היו"ד הנוסף ובין יודי"ן סימן המדבר, כמו: "אויבתי לדוש". ועמדה מלת "גנובתי יום" מלרע, בעבור השתנות הבי"ת.

רבתי בגוים – איננה כראשונה, רק בלשון גדולה, כמו: "ורבי המלך" (ירמיהו מא א), "על כל רב ביתו" (אסתר א ח). ונפתחה למד "למס" להורות על ה"א הדעת הנעדר. ולא נדגש המ"ם להקל על הלשון.

מנחת שי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כתב אבן עזרא ונפתחה למ"ד למס, להורות על ה' הדעת הנעדרת, ולא נדגשה המ"ם להקל על הלשון, עד כאן לשונו.

ובכל ספרים מדוייקים שבאו לידי הלמ"ד בקמץ, וכן כתב במכלול (דף נא). ונקודת המ"ם במקצת ספרים אשכנזים בקמץ, ובספרי ספרד בפתח. וכן כתוב במכלול יופי, והם דברי מכלול (דף רנב).

מ"ג איכה · א · א · >>