מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון.
מנוקד:
עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וְכִידוֹן.
עם טעמים:
עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה
לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תרנה אשפה" - מלאה חצים ומקשקשות זו בזו ונשמע קולם
"
להב חנית" - כלי של ברזל (וחנית של ברזל) קרוי להב כמו ויבא גם הנצב אחר הלהב (
שופטים ד)
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"אשפה" - כן נקרא נרתק החצים כמו אשפתו כקבר פתוח (שם ה)
"להב" - ברזל החנית והכידון יקראו להב כי יבריקו כלהב אש וכן ולהבת חניתו (שמואל א יז)
מצודת דוד
"
עליו תרנה" - כאשר תרנה האשפה אשר עליו ר"ל כאשר ימהר לרוץ והחצים אשר באשפה מקשקשים ומשמיעים כמו קול רינה וכאשר ישימו עליו להב חנית ולהב כידון
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
עליו", בעת גבבו עליו "
כתורן להב חנית וכידון", דומה בעיניו כאילו הניחו עליו "
אשפה":
ביאור המילות
"תרנה". מענין תרן הספינה, "אשפה", כפשוטו.
"
להב חנית" דומה בעיניה כתורן של אשפה:
