מ"ג איוב לט ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ וּמִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ
וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵחָֽה׃

"ערבה ביתו" - להיות מדורו בערבה ומשכנו בארץ מלחה

"ערבה מלחה" - עניינם כמו מדבר וכן בארץ ערבה ושוחה (שם) וכמו ארץ מלחה (שם יז)

"אשר שמתי", שהגם שטבע החמורים לשכון בישוב אצל ב"א, הוא "ביתו בערבה, ומשכנותיו" שיוצא לרוץ שם הוא "ארץ מלחה":

"ביתו, ומשכנותיו". המשכנות הם סביב הבית, סביב מגורתו ארץ מלחה שגרוע מערבה: