מ"ג איוב לט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּחְנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה
  חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תפלחנה" - מתבקע רחם שלהם ומוציא הולדות וחבלי לידה שלהם

"תשלחנה" - מעליהם בלדתן לרגע שאני מזמין להם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תכרענה". היעלים יולדות בכריעה כדי שלא תפול הולד מן צוק ההר, והאילות "חבליהן תשלחנה", שיסור ממנה החבלים הגדולים שהיה לה בהקשותה בלדתה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תכרענה" - הלא כאשר תכרענה ללדת מעצמן יצאו ילדיהן דרך בקוע פתיחת פי הרחם ושולחת מעצמה את חבליה כי ילכו להם מיד אחר הלידה מבלי צורך אל המילדת

מצודת ציון

"תכרענה" - מלשון כריעה על הברכים

"תפלחנה" - ענין בקיעה כמו יפלח כליותי (לעיל טז) ור"ל יצאו דרך הבקיעה ודוגמתו מקבת בור נקרתם (ישעיהו נא)ומשפטו יצאתם דרך נקרה

"חבליהם" - חבלי הלידה

<< · מ"ג איוב · לט · ג · >>