מ"ג איוב לט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לט · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא שָׁבוּ לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַחְלְמ֣וּ בְ֭נֵיהֶם יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר
  יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יחלמו" - יחזקו

"ולא שבו למו" - משירבו קצת יגדלו בבר בזרעים ובדשאים ואינם צריכים לגידול אביהם ואמם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יחלמו" ונדמה כאילו יחלום להם בחלום בכח דמיונם "שבניהם ירבו בבר". בשדה ובאלומות התבואה, וע"י דמיון הזה הנטוע בם ישכחו צער הלידה ולא ידאגו עוד על בניהם, "ויצאו ולא שבו אל הילדים", והם מתפרנסים בבר מעצמם:


ביאור המילות

"יחלמו". מענין חלום, ר"ל כן נקבע בטבע כח דמיונם.

"בבר" בתבואה כמו נושאות בר ולחם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחלמו" - והוולדות יתחזקו מעצמן ויהיו בריאים ולא נתרסקו מן הלידה והמה גדלים בחוץ לחורב ביום ולקרח בלילה והמה יוצאים מאת פני אמותם ואינם שבים להן להיות נזונים משלהן

מצודת ציון

"יחלמו" - ענין בריאות כמו בריר חלמות (לעיל ו)

"בבר" - ויוצא אותו החוצה (בראשית טו)ת"א לברא

<< · מ"ג איוב · לט · ד · >>