מ"ג איוב לז יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לז · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים בְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים
  בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֗֝רֶץ מִדָּרֽוֹם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר בגדיך חמים" - במה בגדיך חמים בהשקיטי ארץ מרוח דרומית שאינה הורגת את העולם בקרה שרוח מזרחית מחממת שנאמר רוח קדים חרישית (יונה ד) שמשתקת כל הרוחות מפניה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר בגדיך חמים", הוסיף משל ומליצה, הלא בעת "שישקט הארץ ע"י רוח דרום" החם, המחמם מאד בעת שהארץ שקטה מרוחות. הלא אז בגדיך חמים מאד, ולא תוכל לסבול החום הטבעי הנמצא אתך בארץ, וא"כ איך


ביאור המילות

"בהשקט". מקור עומד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר" - חוזר הוא על מלת התדע האמור במקרא שלפניו לומר האם תדע הסבה אשר בגדיך חמים בעת ישקיט הארץ בפאת הדרום ר"ל כשלא בא אליה ממולה רוח צפון הקרה מאד ונעשה אויר חם ויוחמו גם הבגדים הידעת למה כן הוא הלא הם דוממין ומאין בא להם התעוררות להתחמם וכאומר ואם היה הכל בא מצד המערכה היה א"כ מהאפשר לדעת הכל כאשר נדע דברים הטבעיים

<< · מ"ג איוב · לז · יז · >>