מ"ג איוב לו יד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תָּמֹ֣ת בַּנֹּ֣עַר נַפְשָׁ֑ם
וְ֝חַיָּתָ֗ם בַּקְּדֵשִֽׁים׃

"תמות בנוער" - ובשינוק שעליהם נפשם "יחלץ עני" - את העני השם עצמו רש בדבר תחנונים

"תמות בנוער" - ולכן תמות נפשם בימי נערותם

"וחיתם" - נפשם החיוני תצא מהם בין הקדשים ר"ל במיתה מנוולת כמותם ושוה להם

"בקדשים" - הם המזומנים למשכב הזנות כמו ולא יהיה קדש (דברים כג)

"תמות", עי"כ מאבדים בין חיי הנפש בעוה"ב כי "תמות בנער נפשם", ובין חיי הגוף כי "חיתם תמות בקדשים":

"בנוער נפשם". הרוחנית (כנ"ל ל"ד י"ד), "וחיתם" חיי הגוף, ע"י "הקדשים" המזומנים למשכב שימותו לרוב ביסורים קשים: