מ"ג איוב לו יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לו · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽחַנְפֵי־לֵ֭ב יָשִׂ֣ימוּ אָ֑ף
  לֹ֥א יְ֝שַׁוְּע֗וּ כִּ֣י אֲסָרָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחנפי לב" - שהם רשעים

"הם ישימו אף" - בבא ייסורין עליהם מחרפים ומגדפים

"ולא ישועו" - לפניו בתחינה

"כי אסרם" - כשהו' אוסרן בייסורין לפיכך לא ירפאם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וחנפי לב", אמנם אלה שלא היו צדיקים גמורים ולא היה לבם כברם, כי לבם היה מלא חונף וזיוף, ולא עבדו בעת העושר רק מתקות גמול ומצד שהיה להם כל טוב מאת ה' לא באמת ובתמים, הם "ישימו אף" וקצף, "על כי אסרם" ביסורים ויתלוננו על מדותיו ועל דרכי הנהגתו כמו שעשה איוב, "ולא ישועו" לקרא לה' לישועה "על מה שאסרם" בחבלי עוני, כי בהפך הם משימים אף ע"ז.


ביאור המילות

"ישימו אף", יתאנפו כי אסרם, "ולא ישועו" להתפלל לישועה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחנפי לב" - אבל הרשעים המחניפים ליצרם למלאות שאלתו ופתויו המה מעלים אף וחמה ולא יצעקו אל ה' כאשר אסרם ביסורים כי תולים הכל במערכת השמים וכועסים על רוע הסדור וחושבים שאין מקום לתפלה

<< · מ"ג איוב · לו · יג · >>