מ"ג איוב לא לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לא · לג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי לִטְמוֹן בְּחֻבִּי עֲו‍ֹנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י
  לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֺנִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחובי" - במחבואי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לג-לד) "אם כסיתי" ואם תאמרו שחטאתי בסתר והעלמתי את חטאי, עז"א "וכי כסיתי את פשעי כיתר האדם וטמנתי את עוני במחבואי" מפני "כי אערוץ" ואירא לגלות עוני מפני "המון רבה ובוז משפחות" שהם "יחיתוני" ושברו אותי עת אגלה עוני, עד שאהיה מוכרח "לידום" אח"כ "ולא אוכל לצאת לפני הפתח" מרוב הבושה, הלא אנכי לא יראתי משום אדם ולא מפני ההמון, ולא היצרכתי לטמון חטאי מפני פחדם וכלימתם,


ביאור המילות

"כסתי פשעי, לטמון בחבי עוני". הפשע הוא המרד בגלוי וצריך כיסוי, אבל העון שהוא עוות המחשבה הוא מכוסה, וצריך להטמינו במקום כיסויו בל יתראה שם, ר"ל בל יתראו מחשבותיו החוצה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם כסיתי" - האם כסיתי פשעי כדרך שאר בני אדם אשר יכסו פשעם ויכחשו בהם כי הלא אם קרה לי מה מדבר פשע לא כחשתי בה

"לטמון" - מוסב על אם לומר האם היה דרכי לטמון עוני במחבואי לבל יוודע למי והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"בחבי" - כמו בחבאי באל"ף והוא מלשון מחבואה

<< · מ"ג איוב · לא · לג · >>