מ"ג איוב לא לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לא · לב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּ֭חוּץ לֹא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר
  דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לארח" - לא היה דלתות ביתי פנימיים ומוקפין בית שער מבחוץ או מוסבין בקרני זוית להשבית את האורחים מלבא אלא פתוחין לאם דרך לבוא כל הבא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בחוץ", אחר שחשב שנתן ליתומים לחם ולעניים כסות ולבוש, אמר שנתן להם גם מעון ודירה, שאף "הגר לא ילין בחוץ", ואף לעוברי אורח פתח דלתיו שיתארחו בביתו, כמו שכתוב הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחוץ" - והסבה היה כי במקומי לא לן מעולם בחוץ הגר הבא מארץ נכריה ובעצמי פתחתי דלתי ביתי להאורח הבא כי לא האמנתי למתי אהלי שהם יכניסו לבית את כל הבא או ר"ל פתחתי הדלתות אל מול הדרך להעיר לב אנשים לבוא אל ביתי ובעבור זה רבו כמו רבו אנשים הולכי אורח והיה להם לטורח להתעסק ולזה היו לי לאויבים

מצודת ציון

"לאורח" - הוא שם משותף להאיש הבא מהדרך ולהדרך עצמו

<< · מ"ג איוב · לא · לב · >>