מ"ג איוב כ כו
לא בדוק
כתיב:
כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו.
מנוקד:
כׇּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאׇהֳלוֹ.
עם טעמים:
כׇּל־חֹ֮שֶׁךְ֮ טָמ֢וּן לִצְפּ֫וּנָ֥יו
תְּ֭אׇכְלֵהוּ אֵ֣שׁ לֹא־נֻפָּ֑ח
יֵ֖רַע שָׂרִ֣יד בְּאׇהֳלֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"אש לא נופח" - אש של גיהנם
"ירע שריד באהלו" - תבא רעה לשריד שישאר באהלו כל הפרשה כולה באנשי סדום
"ירע שריד באהלו" - אפי' לוט הנמלט מהם באה רעה לאהלו זו אשתו שהיתה נציב מלח כן מצאתי במדרש רבי תנחומאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ירע" - ישבר וירוצץ כמו תרועם בשבט ברזל (תהלים ב)
מצודת דוד
"כל חשך" - כל מיני חשכת הצרות טמונים ושמורים לכלות מצפוני גנזיו
"תאכלהו" - תשרפהו אש אשר לא נופח במפוח להבעירה ביותר כי בהיות כן לא תצא נפשו מהר ויהיה מעונה זמן רב
"ירע" - ישבר וירוצץ הנשאר באהלו והם אשתו ובניומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות