מ"ג איוב כ כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כ · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־חֹשֶׁךְ֮ טָמ֢וּן לִצְפּ֫וּנָ֥יו
  תְּ֭אׇכְלֵהוּ אֵ֣שׁ לֹא־נֻפָּ֑ח
    יֵ֖רַע שָׂרִ֣יד בְּאׇהֳלֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לצפוניו" - לצורך מצפוני גנוזים הצפונים לו

"אש לא נופח" - אש של גיהנם

"ירע שריד באהלו" - תבא רעה לשריד שישאר באהלו כל הפרשה כולה באנשי סדום

"ירע שריד באהלו" - אפי' לוט הנמלט מהם באה רעה לאהלו זו אשתו שהיתה נציב מלח כן מצאתי במדרש רבי תנחומא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כל חשך", הגם "שלצפוניו" ונסתריו "טמון כל חשך", ר"ל שמסתיר רשעתו וגזלותיו בחשך שלא יראם שום אדם, בכ"ז הגם שבחשך לא ימצא לו אור ולא אש, ימציא ה' שמה, בין אש לכלות את כל אשר לו, ובין אור לגלות את מעשיו לעיני השמש, ונגד האש אמר "שתאכלהו אש לא נפח" עד שהאש "ירע" וירוצץ גם את "השריד אשר באהלו", גם הנשאר בביתו אשר לא הוצרך לטמנו גם זה ישרף מן האש:


ביאור המילות

"טמון לצפוניו". הטמון הוא יותר מן הצפון, כמ"ש (יהושע ב') ומוסיף שהגם שהחשך טמון, ירע, כמו תרועם בשבט ברזל ישבר ויפוצץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל חשך" - כל מיני חשכת הצרות טמונים ושמורים לכלות מצפוני גנזיו

"תאכלהו" - תשרפהו אש אשר לא נופח במפוח להבעירה ביותר כי בהיות כן לא תצא נפשו מהר ויהיה מעונה זמן רב

"ירע" - ישבר וירוצץ הנשאר באהלו והם אשתו ובניו

מצודת ציון

"ירע" - ישבר וירוצץ כמו תרועם בשבט ברזל (תהלים ב)

<< · מ"ג איוב · כ · כו · >>