מ"ג איוב כ כו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־חֹשֶׁךְ֮ טָמ֢וּן לִצְפּ֫וּנָ֥יו
תְּ֭אׇכְלֵהוּ אֵ֣שׁ לֹא־נֻפָּ֑ח
יֵ֖רַע שָׂרִ֣יד בְּאׇהֳלֽוֹ׃
רש"י
"אש לא נופח" - אש של גיהנם
"ירע שריד באהלו" - תבא רעה לשריד שישאר באהלו כל הפרשה כולה באנשי סדום
"ירע שריד באהלו" - אפי' לוט הנמלט מהם באה רעה לאהלו זו אשתו שהיתה נציב מלח כן מצאתי במדרש רבי תנחומאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כל חשך" - כל מיני חשכת הצרות טמונים ושמורים לכלות מצפוני גנזיו
"תאכלהו" - תשרפהו אש אשר לא נופח במפוח להבעירה ביותר כי בהיות כן לא תצא נפשו מהר ויהיה מעונה זמן רב
"ירע" - ישבר וירוצץ הנשאר באהלו והם אשתו ובניו
מצודת ציון
"ירע" - ישבר וירוצץ כמו תרועם בשבט ברזל (תהלים ב)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"טמון לצפוניו". הטמון הוא יותר מן הצפון, כמ"ש (יהושע ב') ומוסיף שהגם שהחשך טמון, ירע, כמו תרועם בשבט ברזל ישבר ויפוצץ: