מ"ג איוב כ יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כ · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי רִצַּץ עָזַב דַּלִּים בַּיִת גָּזַל וְלֹא יִבֶנֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־רִ֭צַּץ עָזַ֣ב דַּלִּ֑ים
  בַּ֥יִת גָּ֝זַ֗ל וְלֹ֣א יִבְנֵֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי רצץ עזב דלים" - לאחר שרצץ את דלים עזב הדלים ונטרד מן העולם והלך לו והם חוזרים וגובים ממנו גזלותיו

"כי רצץ" - כשריצץ כמו (שמות יח) כי יהיה להם דבר בא אלי כשיהיה להם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", חוץ מזה אין לו שום הצלחה לא מן קניניו, "כי רצץ עזב דלים בית גזל", שהרשע הזה אשר עזב דלים שעזבם בעוני ומחסור ע"י שגזלם "הוא רצץ בית גזל", שרצץ והרס את הבית אשר גזל מן העני כדי לבנותו מחדש, אבל "לא יבנהו", כי בתוך כך מת במיתה חטופה כנ"ל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי רצץ עזב דלים" - כאשר רצץ את הדלים אז עזבם ולא קודם הרציצה

"בית גזל" - גזל מהם בית אשר לא בנהו ולא עמל בו

מצודת ציון

"רצץ" - שבר וכתת

<< · מ"ג איוב · כ · יט · >>