מ"ג איוב כט יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כט · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּרְכַּ֣ת אֹ֭בֵד עָלַ֣י תָּבֹ֑א
  וְלֵ֖ב אַלְמָנָ֣ה אַרְנִֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ברכת אובד" - אדם מת בעונו ונטרד

"עלי תבא" - כי הייתי זן את בניו ואת אשתו ורבותינו אמרו שהיה גוזל שדה יתומים ומשביחה ומחזירה להם ופשטיה דקרא אינו נראה כך שאין קרוי אובד אלא דבר שהוא עצמו אובד כמו ככלי אובד (תהלים לא) וכן תעיתי כשה אובד (שם קיט) צאן אובדות (ירמיהו כ)

"ולב אלמנה ארנין" - שהיה מטיל שמו על אלמנות לאמר קרובתי היא או אני אשיאנה כדי שיקפצו עליה תובעים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברכת האובד" מן העולם "ברכתו תבא אלי", כי אני "ארנין לב אלמנתו" לתת לאשתו ויתומיו הנעזבים טרף חקם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברכת אובד" - באה עלי ברכת האיש האובד בעניו כי חננתיו והוא ברך אותי

"ארנן" - העמדתי ברינה ושמחה כי הטבתי חסדי עמה

<< · מ"ג איוב · כט · יג · >>