מ"ג איוב כט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתוֹם וְלֹא עֹזֵר לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־אֲ֭מַלֵּט עָנִ֣י מְשַׁוֵּ֑עַ
  וְ֝יָת֗וֹם וְֽלֹא־עֹזֵ֥ר לֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", הנה הזקנים מוכנים לעצה ולעשות משפט, והשרים ליסר עושי עול, והנגידים לעשות צדקה וחסד, מבאר כי לו היה היתרון על כולם בכל אלה, אני "אמלט את העני ואת היתום המשוע", דהיינו הצועק לישועה "ואין עוזר לו" אמלטהו אנכי:


ביאור המילות

"משוע". הוא הצועק לישועה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אמלט" - כי דרכי היה אשר אמלט בכל עת את העני מצעקתו אשר יצעק מפני נוגשיו ואף את היתום ואף את כל מי שאין לו עוזר שחלפה עזרתו מקושי המזל את כולם הייתי ממלט

<< · מ"ג איוב · כט · יב · >>