מ"ג איוב כח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כח · ז · >>

מקרא

כתיב: נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה

מנוקד: נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה.

עם טעמים: נָ֭תִיב לֹא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט
  וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא ידעו עיט" - לא עבר עליהן חיל של ליסטין

"ולא שזפתו עין איה" - לפי שהיא רואה יותר משאר עופות ולכך נקראה ראה שהיא עומדת בבבל ורואה נבילו' בארץ ישראל כך מפורש באגדת (חולין סג ע"א) כלומר לא חפרוה מרגלים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ז-ח-ט) "נתיב לא ידעו עיט, שלח בחלמיש ידו" (אופן ד' להתגלות המתכיות), שלפעמים ע"י נתיב אחד נעלם שבו נגר צינור מים מראש ההר אל מחילה שתחת ההר בצדו וימלא את המחילה, עי"כ לפי חקי כובד המים ודחקם יגביה את ההר ויעקרנו בכח גדול מאד כמו שבארו חכמי הטבע (ראה הערה בסוף הספר). והצינור הזה שהוא "נתיב צר שלא ידעו עיט" ולא הלך שם שום בע"ח, "הוא שלח ידו בחלמיש והפך את ההר משרשו", והוא

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתיב" - בבוא עתה תהיה שממה להיות נתיב אשר לא ידעו עיט ולא ראתהו עין איה כי לא יבואו שמה מגודל השממון והוא מדרך גוזמא והפלגה

מצודת ציון

"נתיב" - שביל ודרך

"עיט" - שם עוף מדברי וכן איה

"שזפתו" - ראתהו כמו עין שזפתו (לעיל כ)

<< · מ"ג איוב · כח · ז · >>