מ"ג איוב כח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · כח · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֵ֤ץ ׀ שָׂ֤ם לַחֹ֗שֶׁךְ
  וּֽלְכׇל־תַּ֭כְלִית ה֣וּא חוֹקֵ֑ר
    אֶ֖בֶן אֹ֣פֶל וְצַלְמָֽוֶת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קץ שם" - המקום מתי תהיה החושך שהשמים נמלחו והארץ תבלה ולכל תכלית דבר הוא חוקר לו "אבן" - אשר משם יצא לו חשך וצלמות אבן מקום מוצא פורענו' לכן נקרא אבן במקום פורענות כאדם הנוגף את רגליו באבן שיש לו צער כ"ש כמו קו תוהו ואבני בוהו (ישעיהו לד) דמן טורא אתגזרת אבן וגומר (דנייאל ד)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קץ שם לחשך" - אף לחשך שם קץ מתי תכלה כי בהאיר היום תכלה החשך ור"ל לכל דבר יש תכלית בין לטוב בין לרע

"ולכל תכלית" - המקום ב"ה חוקר לדעת תכלית כל דבר מתי יהיה עם כי אנחנו לא נדע עת תכלית כל דבר

"אבן אופל" - וכן חוקר לדעת מתי תכלה יסוד האופל וצלמות והוא כדור הארצי 

מצודת ציון

"אבן" - ר"ל יסוד ועיקר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קץ", אחר שבאר שכ"א מן המתכיות היקרים בעיני בני אדם י"ל מקום ומוצא באדמה, מתחיל לבאר האופנים שעל ידם יתגלה מקומם הנעלם, שהגם שהם במקום חשך ובעומק הארץ יש "אבן אופל וצלמות", שעל ידו יתגלה מקום מוצא המתכיות, והוא האבן שאמרו עליו הקדמונים שמי שי"ל האבן הזה יכיר ע"י את המקום ששם ימצאו מיני מתכיות במעבה האדמה, והיא אבן שמושך אליו את המתכיות כאבן המאגניט שמושך אליו את הברזל, ומי שנושא האבן הזה ירגיש על ידו מקום המתכיות, וקראו אבן אופל וצלמות, ע"ש מראהו שהיה שחור, וע"ש שענינו נסתר ונעלם, ואמרו עליו שמשכן האבן הזה בגיא צלמות ובמקום אופל. והאבן הזה "שם קץ לחשך", כי מגלה המתכיות הצפונים בחשך, והוא "חוקר לכל תכלית" לדעת את מקור המתכיות ומוצאם:

 

<< · מ"ג איוב · כח · ג · >>