מ"ג איוב כח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כח · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּ֭רְזֶל מֵֽעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח
  וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואבן יצוק נחושה" - מן ההר יצק האומן את הנחושה הרי תחילה וסוף יש לכל דבר שכל העולם יכלה וכל אשר בו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הברזל יוקח מעפר", ויש "אבן" אשר "יציקו" ויתיכו אותו ויציקו ממנו את הנחשת:

ביאור המילות

"יצוק". בא גם על התכת דבר מוקשה: ) "תכלית". גמר הדבר בשלימותו.

"אבן אפל", הקדמונים היו אומרים שיש אבן טמון בסתרי התעלומה והאופל, שע"י יתגלו המטמונים וספוני טמוני הזהב (דער שטיין דער ווייזען):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברזל" - אף הברזל יש לו מקום מוצא מן העפר אשר יוקח משם ויש אבן אשר יצוק נחושת א"כ נראה לעין מקום מוצאם וחזר ונראה עת יפסקו כי יש תכלית להם כי לא לעולם ימצאו הכסף והזהב וגו' במקום אחד

<< · מ"ג איוב · כח · ב · >>