מ"ג איוב כו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כו · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מאחז פני כסה פרשז עליו עננו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְאַחֵ֥ז פְּנֵֽי־כִסֵּ֑ה
  פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאחז" - במחיצות פני כסא הכבוד כולו כגון ישת חשך סתרו (שם יח)

"ופרשז" - על הכסא עננו כמו ודמות על ראשי החיות רקיע (יחזקאל א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מאחז", והחק הזה הוא מצפה ומכסה את פני כסא, דהיינו פני השמים שהם כסא ה', כמ"ש ה' בשמים הכין כסאו, שיצייר כאילו ה' יושב שם על כסא ההנהגה, והמים אשר ברקיע הם העומדים בין הארץ ובין השמים, שלמעלה מהם אינו ראוי לנשימת נפש כל חי והוא שייך לגבול השמים, והם כתקרה וציפוי להפסיק בין השמים ובין הארץ, "פרשז עליו עננו" שם פרש את הענן כמסך לפני הכסא שהם השמים:

ביאור המילות

"מאחז", כמו ויאחוז את הבית (מ"א ו' י') מענין ציפוי.

"פרשז". מענין פרישה והז' נוסף, וחז"ל פי' פרש זיו, כמו חדש זיו, או זיו כבודה שהוא מענין זיו לדעת המפרשים, שפרש זיו עננו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאחז פני כסה" - השמים נקרא כסא כמ"ש השמים כסאי (ישעיהו סו) ואמר הנה האויר אשר על פני רקיע השמים מעבה עד שיהיה ראוי לאחוז בו ובזה פירש על הרקיע את עננו כי בזה האופן יהיה הוייות הענן כי יתעבה האויר

מצודת ציון

"כסה" - כמו כסא באל"ף

"פרשז" - מלשון פרישה והזיי"ן נוספת

<< · מ"ג איוב · כו · ט · >>