מ"ג איוב כו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כו · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו וְלֹא נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צֹרֵֽר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו
  וְלֹֽא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא נבקע ענן" - מעולם שיפלו מימיו ביחד

"תחתם" - תחת המים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צורר", שהחק הזה הוא "צורר את המים בעבים" שאחר שיעלו האדים ע"י כח ההתפשטות אשר לאויר עד עיגול הנשימה, שם הם צרורים בעבים ועננים ותלוים באויר, "והענן לא נבקע תחתם":

ביאור המילות

"בעבים, ענן". העב עב מן הענן (ישעיה מ"ד כ"ב) ומוסיף שגם הענן הקל שתחת העבים לא נבקע להוציא מימיו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צורר" - קושר מי המטר בהעבים להיות אצור בו ולהוריד טפות טפות לבד ומעולם לא נבקע הענן תחת המים עד אשר ישפכם בבת אחת

מצודת ציון

"צורר" - קושר כמו צרור כספו (בראשית מב)

<< · מ"ג איוב · כו · ח · >>