מלבי"ם על איוב כו
לא בדוק
<< · מלבי"ם על איוב · כו · >>
== פתיחה למענה השבעה עשר מענה איוב ==
מענהו זה האחרון ענה בשלושה מאמרים מופסקים זה מזה.
במאמר הראשון (סימן כ"ו) השיב לסתור שיטת בלדד האחרונה.
תחילה הראה לו, שבשיטתו זו הלא חיזק וביצר שיטת איוב ודעתו, שהמערכה מושלת בעולם, ושעל פיה יוקצב מזל האדם אם לחסד אם לשבט, להצלחה ועונג או לעוני ונגע, שהגם שנפרד משיטת איוב במה שאמר שבכל זאת ישגיח ה' על הפרטים, ושאין הכוכבים שולטים להכריח מעשה האדם הבחיריים, ושעל כן יש גמול ועונש לטובים ולרעים, הלא בכל זאת הודה לו שהנהגת ההשגחה לא תשנה הנהגת המערכה, ושיצוייר שיגיע לצדיקים כמעשה הרשעים וכן בהפך, כי לא ישנה ה' את המערכה בשביל מעשה הצדיק, ואם כן נשארה השאלה על רעת הצדיקים והצלחת הרשעים בכל תקפה, כי מה שיאמר בלדד שיקבלו שכרם וענשם אחר המוות, זה לא יקובל בעיני איוב אשר כבר שנה ושילש, שאין איתו מופת על החיים שאחר המוות הנעלם מעיני כל בשר (פסוקים ב ד).
ועל גוף שיטת בלדד, שאי אפשר לה' לענוש להרשע בעולם הזה נגד סדרי הטבע והמערכה, הראה לו שלפי שיטתו, שאין הכוכבים מושלים בכל דברי העולם, רק על מה שיחוייב מצד תנועותיהם בדברים שיש לאיכיות מבוא בהם לא זולת, וכדעת הפילוסוף שהביא העיקרים שהבאתי בפתיחה למענה איוב הראשונה, אם כן, עוד נשארו עונשים שיוכל ה' לענוש את הרשעים, על-ידי דברים שאין תלויים בתנועת הכוכבים.
ותפס משל אחד מטבע האויר והמים, שהחוקים שעל ידם נקוו המים מעל היבשה נתהוו ברצון ה', ואינם תלויים בטבע המים עצמם, שתחילה היה טבעם שיכסו את כדור הארץ סביב, כמו שהיה בתחילת הבריאה, ואם כן, מה שנקוו המים בימים הוא נגד טבעם, ואינו תלוי מן המערכה וטבע העולם, ויוכל ה' להפיץ את הרשעים במים כמו בדור המבול, וכדומה, שיענישם על-ידי יסודות התחתונים, בעניינים שאין להמערכה מבוא בהם לדעת הפילוסוף, ומזה מבואר כדעתו, שהמערכה תמשול גם על דברים שאין לאיכיות מבוא בהם, וגם על מעשי בני אדם ובחירתם, כדעת החוזה בכוכבים, וכדעת איוב ושיטתו.
פסוק ב
ביאור המילות
"עזרת, הושעת". העוזר עוזר במקצת, והמושיע יעשה את הכל.
"ולא כח", חסר הכח הפנימי וצריך עוזר.
"וזרוע לא עז", מציין שחסר גם הזרוע שבו יפעול, ואין די בעזר וצריך מושיע, ומוסיף ששטה שלי שלא לבד שלא היה לה כח פנימי כי גם לא היה לה עז, הושעת אותה:פסוק ג
ביאור המילות
פסוק ד
פסוק ה
ביאור המילות
פסוק ו
ביאור המילות
פסוק ז
ביאור המילות
פסוק ח
ביאור המילות
פסוק ט
ביאור המילות
"מאחז", כמו ויאחוז את הבית (מ"א ו' י') מענין ציפוי.
"פרשז". מענין פרישה והז' נוסף, וחז"ל פי' פרש זיו, כמו חדש זיו, או זיו כבודה שהוא מענין זיו לדעת המפרשים, שפרש זיו עננו:פסוק י
ביאור המילות
פסוק יא
פסוק יב
ביאור המילות
פסוק יג
ביאור המילות
"שפרה". כמו אף נחלת שפרה, שיטהר השמים מן העננים, וייפה אותם.
"חוללה", כמו מחצבת רהב מחוללת תנין וכן אמר פה מחץ רהב חולל נחש בריח:פסוק יד
<< · מלבי"ם על איוב · כו · >>