מ"ג איוב כו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כו · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֹק חָג עַל פְּנֵי מָיִם עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם
  עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוק חג" - קומפ"ש בלע"ז לשון ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מד) סיבבו בחול להיות לו (החול) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג עד שיכלה אור וחשך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חק", מוסב על כל הנאמר "שחק שחג על פני מים" הוא "תולה ארץ על בלימה וצורר מים בעבים ומאחז פני כסא", כ"ז עושה חק הטבעי שחג ה' במחוגה על פני מים, שיעלו המים באדים אל עיגול הנשימה שהוא כמחוגה סביב הארץ, "עד תכלית אור עם חשך", שנודע שהרקיע נעשה ע"י נצוצי השמש המכים על כדור הארץ ושבים אחור עד מקום הסגריר והעבים, ומשם ולמעלה מתחיל החשך, כי נצוצי השמש יעברו באויר "האיתר" הדק ולא יעמדו שם, וע"כ שם קר ובלתי ראוי לנשימה ונקרא חשך, כי לא נמצאו שמה נצוצי האורה, ובמקום הסגריר ששם חק וטבע המים העולים באדים לעמוד שם, הוא "תכלית אור עם חשך", ששם יפגשו האור והחשך ביחד, ולכן עד שם יפעל החק אשר חג על פני מים לעלות באויר, ולא יעלו יותר:

ביאור המילות

"חק, חג", חק הטבעי הסובב במחוגה ועיגול במקום שיכלה האור והחשך ויגיעו לתכליתם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חוק חג" - עשה חוק הקפת החול על פני מי הים ובל יעברנה עד אשר תכלה האור עם החושך ר"ל לעולם עד שתחרב כל העולם כלו

מצודת ציון

"חג" - ענין סבוב ועגול וכן וחוג שמים יתהלך (לעיל כב)

"תכלית" - מלשון כליון

<< · מ"ג איוב · כו · י · >>