מ"ג איוב י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מ"ג איוב · י · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיָּי אֶעֶזְבָה עָלַי שִׂיחִי אֲדַבְּרָה בְּמַר נַפְשִׁי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָֽקְטָ֥ה נַפְשִׁ֗י בְּחַ֫יָּ֥י
  אֶעֶזְבָ֣ה עָלַ֣י שִׂיחִ֑י
    אֲ֝דַבְּרָ֗ה בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נקטה נפשי" - נפשי מתקוטטת על שאני חי והוא לשון ונקוטותם בפניכם (יחזקאל כ) "אעזבה עלי שיחי" - צרתי לזעוק ולקבול ולא אוכל לשבחו ולהבליגו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נקטה נפשי" - מגודל הכאב נכרתה נפשי בעת עודני חי ולזה אטען על עצמי משא ספור תלאותי ואדבר במרירות נפשי 

מצודת ציון

"נקטה" - נכרתה כמו אשר יקוט כסלו (לעיל ח)

"אעזבה" - ענין טעינת משא וכן עזוב תעזוב עמו (שמות כג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נקטה", אחר שנפשי מתקוטטת עם חיי כי טוב לה מות מחיים והחיים הם כאויב וצר לה, על כן "אעזבה עלי שיחי" ואדבר את כל אשר בלבבי:

ביאור המילות

"נקטה". מענין מריבה, כמו ובתקוממיך אתקוטט, ועמ"ש (יחזקאל ו' ט'), שיחי, השיח הוא הדבור הנפלט מן המצטער שלא בכונה מתוך צערו, עז"א "אעזבה", והדבור הוא מה שידבר ויתוכח בשכל ובכונה (כנ"ל ז' י"א):
 

מ"ג איוב · י · א · >>