מ"ג איוב י ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב י · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֹמַר אֶל אֱלוֹהַּ אַל תַּרְשִׁיעֵנִי הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֹמַ֣ר אֶל־אֱ֭לוֹהַּ אַל־תַּרְשִׁיעֵ֑נִי
  ה֝וֹדִיעֵ֗נִי עַ֣ל מַה־תְּרִיבֵֽנִי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אומר", מתחיל טענה חדשה, והוא, כי אחר שמחק שלימות האל שידע כל הדברים, כי אין ליחס אליו הסכלות, ואחר שמתנאי אחדותו שלא ישתנה, וא"כ א"א שיהיה שינוי בידיעתו ושתתחדש לו ידיעת דבר שלא ידע מתחלה, ולפ"ז מוכרח שידע כל הדברים העתידים בידיעה מוחלטת מכרעת א' משני קצות האפשר, וכמו שיבאר בראיות, וא"כ ידיעת ה' את העתיד מסלקת את הבחירה, שאחר שידע ה' שאיוב ירשיע היה מוכרח להרשיע ולא יצוייר אפשרות כלל על ההפך, וא"כ אני טוען "ואומר אל אלוה אל תרשיעני" היינו אל תעשה אותי שארשיע, כי רשעי מחוייבת ע"י ידיעתך הקדומה ואתה מכריח אותי שאהיה רשע, ואין הבחירה עוד בידי שלא ארשיע, שא"כ יתחדש דבר אשר לא ידעת תחלה וא"א ליחס אליך סכלות, ותתחדש לך עתה ידיעה מה שלא ידעת וא"א ליחס לך שינוי והתחדשות ידיעה, וא"כ אחר שאתה הרשעת אותי והכרחתני לחטוא א"כ "הודיעני על מה תריבני", הלא מעשי מוכרחים לא בחיריים ואתה גרמת אותם לא אני:


ביאור המילות

"תרשיעני" תעשה שאהיה רשע:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אומר" - אני אומר אל אלוה אל תעשה אותי לרשע להביא עלי מן הרעות כמשפט הראוי לרשע הודע לי על מה תריב עמדי לדין אותי כמשפט הרשע מה פשעי

<< · מ"ג איוב · י · ב · >>