מ"ג איוב יח כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יח · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים וְקַדְמֹנִים אָחֲזוּ שָׂעַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־י֭וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַחֲרֹנִ֑ים
  וְ֝קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נשמו אחרונים" - תמהו בשומעם על איד אשר בא לו

"שער" - לא יתכן להיות מגזרת שער שאין טעם שער (בשי"ן אלא בעין) ואינו נהפך לקמץ באתנחתא וסוף פסוק ל"ש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"על יומו נשמו אחרונים". כי הוא העונש היותר מבהיל בין בדור זה בין בימי קדם. שכל הדורות האמינו בהשארת הנפש וחרדו מאד מפני הכריתה הזה והאבדון הנצחי:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על יומו" - על מקרה יומו יתמהו האחרונים הרואים מפלתו והקדמונים אשר ראוהו עוד ברום הצלחתו הנה עתה יחרדו מאד ויאחזם רתת כמו מרוח סערה

מצודת ציון

"נשמו" - תמהו כמו פנו אלי והשמו (לקמן כא)

"שער" - כמו סער בסמ"ך

<< · מ"ג איוב · יח · כ · >>