מ"ג איוב ט כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ט · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע פְּנֵי שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה אִם לֹא אֵפוֹא מִי הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֤רֶץ ׀ נִתְּנָ֬ה בְֽיַד־רָשָׁ֗ע
  פְּנֵֽי־שֹׁפְטֶ֥יהָ יְכַסֶּ֑ה
    אִם־לֹ֖א אֵפ֣וֹא מִי־הֽוּא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביד רשע" - כלפי שטן

"פני שופטיה יכסה" - מהבחין בדבר אמת

"ואם לא איפוא" - דבר אמת דבר זה מי הוא המכלה את התמימים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ארץ", ולכן חוזר למ"ש (בפסוק כ"ב) אחת היא תם ורשע הוא מכלה, שהכל תלוי בהנהגה אחת הבלתי מבחנת בין תם לרשע, ומפרש מי היא ההנהגה הזאת "שארץ נתנה ביד רשע", היא הנהגה המערכת הנוהגת ברשע, ומדמה זאת במליצתו כמלך גדול צדיק אשר מסר הנהגת המדינה ביד מושל רשע והוא התנהג ברשע ואכזריות, ובאשר הוא מתירא שלא יתודע הדבר אל המלך ושופטי ארץ, לכן "פני שפטיה יכסה" ימציא תחבולות שלא יראו השופטים ולא יודע להם רוע מעשיו, כן אין צעקת בני תבל ומשפטם על הנהגת המערכה ורוע סדרה מגיע לאזני השופט העליון, כי "אם לא אפוא", ר"ל אם לא הרשע הזה שהוא המערכה ידו היתה במעל הזה מעוות המשפט הנעשה בארץ "מי הוא" העושה זאת, שהלא א"א ליחס עול אל ה' בעצמו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ נתנה" - הנה הרשע בעוד כל הארץ שלו היתה לעשות בה חפצו לגזול ולעשוק ולרב חזקו הנה שופטי הארץ יעלימו עין ממנו וכאילו יכסה פניהם לבל יסתכלו במעשיו

"אם לא" - ר"ל אם תאמר לא כן הוא איה פה האיש ומי הוא אשר יכזב אמרי

<< · מ"ג איוב · ט · כד · >>