"לא יתנני השב רוחי", שלא לבד שלא יאזין קולי להקל יסורי, רק שמה שפונה אלי לענות אותי הוא להרבות היסורים יותר עד שלא יניח אותי אף שישוב רוחי, דהיינו הרוח שיצא בעת הקריאה לא יתן אותו שישוב אל קרבי רגע במנוחה, "כי" תיכף "ישביעני ממרורים" ויכפול היסורין והמכות עד שיקצר רוח הנשימה מגודל הכאב:
ביאור המילות
"ממרומים". שם ע"ד ההפעיל מציין שממרים את אחרים המערבים עמהם:
