מ"ג איוב ט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ט · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָ֥ה יְשׁוּפֵ֑נִי
  וְהִרְבָּ֖ה פְצָעַ֣י חִנָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר בשערה" - נתחלפה צורתי (ס"א שורתי) לפניו

"ישופני" - יכתתני ואכות אותו טחון (דברים ט) מתרגמינן ושפית יתיה

"פצעי" - מכה המוציאה דם וליחה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"ישופני". יכתתני, כמו הוא ישופך ראש, וגם משתתף עם נשף, (כי בעלי הנו"ן ועלומי העי"ן משתתפים לרוב) נשיפת הסערה הגדולה שבו הפיל הבית על בניו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר בשערה" - הלא הוא אשר כתת אותי ברוח סערה והרבה פצעי בחנם על לא חמס בכפי ואם הייתי נחשב בעיניו היה משדד המערכה בעבורי (ואף כי תלה היסורים במשפט המערכה עכ"ז יחשב כאלו המקום כתת אותו כי הוא נתן הממשלה ביד המערכה)

מצודת ציון

"בשערה" - כמו בסערה בסמ"ך

"ישופני" - יכתת אותי כמו הוא ישופך ראש (בראשית ג)

"פצעי" - הוא מכה המוציאה דם

<< · מ"ג איוב · ט · יז · >>