מ"ג איוב טז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · טז · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַפּוֹ טָרַף וַיִּשְׂטְמֵנִי חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו צָרִי יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף ׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי
  חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו
    צָרִ֓י ׀ יִלְטֹ֖שׁ עֵינָ֣יו לִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צרי" - השטן הוא הצר "ילטוש" - יחדד כמו לוטש כל חורש וגומר (בראשית ד)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אפו טרף" - אף ה' טרף אותי ונוטר איבה עלי והנני לבוז עד שכל הרוצה חרק עלי בשיניו וצרי יחדד עיניו בהבטה יתירה להסתכל בי בעין רעה 

מצודת ציון

"וישטמני" - ענין נטירת האיבה כמו וישטום עשו (בראשית כז)

"חרק" - ענין שחיקה וטחינת השנים אלו באלו בהתקצף האדם על מי וכן ויחרקו שן (איכה ב)

"ילטוש" - יחדד כמו חרבו ילטוש (תהלים ז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אפו", האף והכעס של העד הזה, "טרף" אותי, מצייר הציור הנפלא הזה כאשר יהיה עת יקום עד באיש לענות בו סרה והוא מכחיש את העד, והעד חורק עליו שיניו וסוטרו על פניו, ופה שיצייר שההכאה הוא עצמו העד והוא עצמו המכה, בא הציור הזה נשגב מאד, שהאף של העד הוא עצמו טורף אותי, והאף הזה הטורף הוא עצמו "ישטמני", ע"י רשעי שנברר ע"י הטריפה וההכאה שלו, וע"י שאני מכחיש "חרק עלי בשניו", ומוסיף להכותי, "וצרי ילטוש עיניו לי" להביט אם אוסיף להרגיש את הטריפה וההכאה, שבזה כן יוסיפו לברר שהחשד אמת, ועי"כ.

 

<< · מ"ג איוב · טז · ט · >>