עם טעמים:
גַּ֤ם׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֢ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ככם אדברה" - ככם אני יודע לקנתר
"לו יש נפשכם" - ביסורין תחת נפשי גם אני הייתי מחבר עליכם במילין ומניע עליכם ראשי בצעקתכם ומאמיץ אתכם במו פי לאמר החרישו התאמצו ועמדו ביסוריכ' כאשר אתם תאמרו אלי
"גם אנכי וגו'" - אמר בדרך תימה וכי אם היו נפשכם מדוכאות ביסורים במקום נפשי וכי הייתי מדבר גם אנכי ככה לתלות בכם עון רב הלא לא כן הייתי עושה אבל הייתי מחבר בדברים על דבריכם להתלונן עמכם ולהפליג ברוע המקרה אף הייתי מניע עליכם בראשי כמיילל ומיצר
"גם אם יש את נפשכם תחת נפשי הכי גם אנכי ככם אדברה" בתמיהה? אם היה מקרה כזאת מגיע אליכם ואתם הייתם המנוגעים תחתי ואני הייתי בא לנחם אתכם, וכי הייתי מדבר כמוכם להרשיע אתכם ולהכאיב את לבבכם? לא כן, כי בהפך הייתי עושה, " אחבירה עליכם במלים" הייתי מתחבר במלים עליכם, והייתי מסייע את דבריכם ומצדיק אתכם, " ואניעה עליכם במו ראשי" ומצטער עמכם על שנעשה לכם רעה כזאת בלא משפט:
