מ"ג איוב טז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טז · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי וְנִיד שְׂפָתַי יַחְשֹׂךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־פִ֑י
  וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וניד שפתי" - שאני נד וקובל עתה וצועק אז יחשוך ולא אזעוק ולא אנוד עוד אבל עתה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אאמצכם", ובזה הייתי "מאמץ אתכם במו פי", כי המתיסר בחנם ימצא אומץ בלבו אם רואה שהכל מכירים צדקתו שהוא נספה בלא משפט, "וניד", ר"ל הייתי מאמץ אתכם בכל כחי גם אם "ניד שפתי יחשך", אם היו שפתי נלאים מרוב הדבור מבלי אוכל להגיד אותם יותר, עדיין הייתי מתיגע לחזק אתכם:

ביאור המילות

"וניד". נידתי השפה, כמו נוד צפור:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אאמצכם" - עוד הייתי מחזק אמריכם בפה מלא

"וניד שפתי" - הנדת שפתי בדבור היה מחדיל אמריכם כי הייתם מנוחמים בדברי כי כן דרך המצטער כאשר יראה שמפליגין בצערו ומתלוננים עמו להצטער בצרתו מתנחם הוא בזה

מצודת ציון

"אאמצכם" - מלשון אומץ וחוזק

"וניד" - מלשון נדידה

<< · מ"ג איוב · טז · ה · >>