מ"ג איוב ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ח · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥֫תָּה
  כִּֽי־עַ֭תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ
    וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושלם נות צדקך" - ויעשה את נות צדקך שלם ותמים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם" האמת כדבריך כי "זך וישר אתה" אז יתברר לך "כי עתה", מה שהביא עליך יסורים אינו מצד קצפו או מצד הסתרת פנים וסילוק השגחתו, רק בהפך כי עתה ע"י היסורים "יעיר עליך", ובהיסורים בעצמם "ישלים את נות צדקך", לכונן את נוך בשלימות גדול כראוי לך לפי צדקך, ופרי היסורים הללו יהיה, כי.


ביאור המילות

"זך, וישר". הזך הוא בלא פסולת. כמו שמן זית זך, ר"ל נקי מתכונות רעות גופניות, והיושר הוא בבינה כמ"ש בפי' משלי ור"ל נקי מדעות כוזבות באמונה, זך בשכל המעשי, וישר בשכל העיוני:

"ושלם". מענין תשלומין שישלם טובה תחת הצער, וגם מענין שלום שיהיה לך שלום מן הרע, וגם מענין שלימות שיסיר כל חסרון, ובזה כלל כל החמשה דרכים שבארתי בענין התמורה, שאם לשלם לו טוב תחת רע, הוא מענין תשלומין, אם מענין שיעמול ועי"כ ישיג טוב, הוא מענין שלום, ואם להסיר חסרון בעתיד. הוא מענין שלימות, והפנים האחרים רמז במ"ש כי אתה תשחר אל אל, ובמ"ש כי אתה יעיר עליך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם זך" - ר"ל אם תעשה בזכות וישרות הלב לא ברמיה הנה לא יקופח שכרך כי מעתה יעורר רחמיו ויעשה נות צדקך שלם ותמים למלא כל מחסורך כי גמול הוא משלם

מצודת ציון

"זך" - מלשון זכות ובהירות

<< · מ"ג איוב · ח · ו · >>