מ"ג איוב ו יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ו · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם יַעֲלוּ בַתֹּהוּ וְיֹאבֵדוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִ֭לָּ֣פְתוּ אׇרְח֣וֹת דַּרְכָּ֑ם
  יַעֲל֖וּ בַתֹּ֣הוּ וְיֹאבֵֽדוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ילפתו" - יאחזו אורחות דרכם כמו וילפת שמשון (שופטים טו) וכן ויחרד האיש וילפת (רות ג) שחבקתו האשה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ילפתו" ויאחזו מאתם כל הנמצא "בארחות דרכו", כי ישטפו על ידם כל הנמצא בדרכם, וזה הבגידה האחת, והבגידה השנית הוא כי אח"כ "יעלו בתהו ויאבדו", שאח"כ יתיבשו המים ויתהוה מהם אדים העולים באויר ויאבדו מן העולם:


ביאור המילות

"ילפתו". האחיזה בכח, כמו וילפות שמשון (שופטים ט"ז). ר"ל דברים הנמצאים בדרכם יאחזו מהם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ילפתו" - המים ההם יאחזו ארחות דרכם ר"ל לא נודע למי אנה הלכו ורק הם לבדם יודעים ארחות דרכם מהם נתייבשו בחמה מהם נבלעו בארץ וכל המים עלו בתוהו מקום שאין שם אנשים להנות מהם והרי הם אבודים מאנשים

מצודת ציון

"ילפתו" - ענין אחיזה כמו וילפת שמשון (שופטים טז)

"בתוהו" - במקום שממה

<< · מ"ג איוב · ו · יח · >>