מ"ג איוב ו יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ו · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּעֵ֣ת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ
  בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעת יזורבו" - ל' יצורבו כחום השמש

"נצמתו" - רטרי"ש בלע"ז כמו וחומץ צומתן בל' גמרא (פסחים מ ע"ב) צ' מתחלפת בז' כמו צעקה זעקה

"יזורבו" - לשון ונצרבו בה כל פני' (יחזקאל כא) וכמו אש צרבת (משלי טז)

"נדעכו" - נקפצו ממקומם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בעת יזרבו", אם יצרבו מן השמש הזורח בקיץ, אז "נצמתו" יותר וימס הקשר אשר התקשרו ונקפאו, "ובחומו" עת שיגבר החום בעולם והנחל יתחמם, אז "נדחו" המים "ממקומם", ואז.


ביאור המילות

"יזורבו" משתתף עם צרבת כמו צרבת השחין הוא שהבשר ימס ע"י האש, ומלת "נצמתו", היינו שיותר הקשר, כי צמה מענין קשר כמו מבעד לצמתך ושאף צמים חילם, ופה ר"ל שהותר הקשר שע"ז מורה הנפעל, שכן בהרבה שרשים ישמשו דבר והפוכו, כמו משרש מסקל וכדומה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעת יזורבו" - בימי הקיץ בעת יתחממו נכרתו ממקומם ואינם כי נתייבשו הנחלים

"בחומו" - בזמן שיחומו נקפצו ממקומם וכפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"יזורבו" - כמו יצרבו כי זסשר"ץ מתחלפים והוא מענין חמום כמו צרבת השחין (ויקרא יג)

"נצמתו" - ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (תהלים קא)

"נדעכו" - ענין ניתור וקפיצה כמו דעכו כאש קוצים (שם קיח)

<< · מ"ג איוב · ו · יז · >>