מ"ג איוב ו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ו · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי בִּעוּתֵי אֱלוֹהַּ יַעַרְכוּנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י חִצֵּ֪י שַׁדַּ֡י עִמָּדִ֗י
  אֲשֶׁ֣ר חֲ֭מָתָם שֹׁתָ֣ה רוּחִ֑י
    בִּעוּתֵ֖י אֱל֣וֹהַּ יַעַרְכֽוּנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חמתם" - ארס שלהם דרך פרסיים לתת ארס של נחש בחציהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", ונגד מ"ש לו אליפז שהיסורים באו עליו לטובתו, כי לא יתיסר רק זמן מוגבל למרק חטאיו ועי"כ ינצל מעונש נצחי אשר היה ראוי לו לבא אליו עבור חטאו, והחליט שיש צדיק מתיסר אבל לא ימצא צדיק אובד. ע"ז השיב איוב כי מן יסוריו יש ראיה שימצא צדיק אובד, כי אי אפשר כלל שירפא מחליו זה ושישוב לראות באור החיים, כי החולה א"א שיתרפא רק בא' משני פנים,

  • א) אם חליו אינו חולי מסוכן,
  • ב) אם מוסדות גופו חזקים וטבעו חזק לעמוד נגד החולי עד שהטבע תנצח את חוליו, ושני אלה התנאים הם אצלו להפך, כי מצד החולי עצמו "הנה חצי שדי" הם כבר "עמדי" תוך לבי ומעי, והם חצים משוחים בסם ומות וארס אשר "חמתם שותה רוחי", שחץ כזה המשוח ברעל א"א להרפא ממנה, ובכל זאת עוד לא רפתה יד המורה בחצים, כי עוד "בעותי אלוה יערכוני", עודנו עורך נגדי מערכה וישוב יורה בי חצים חדשים ותוכחתו לבקרים, כמשל המוכה מכת מות במלחמה ואויבו לא יניח ידו מבלעו עוד ומורה עליו עוד זקים חצים ומות. ואם מצד כח גויתו שיוכל לסבול כל המכות האלה ולנצח את חליו, הלא אם נחלש גופו כ"כ עד שכל אוכל תתעב נפשו א"א לקוות שיגבר בכחו על חליו, ועז"א.

ביאור המילות

"חמתם". ארסם, כמו חמת תנינים ור"ל רוחי שותה את חמתם, כמו ומחמת שדי ישתה (לקמן כ"א כ'):

"יערכוני", מענין ערוך מלחמה, ומצייר בעותי אלהים כעצם מופשט הלוחם אתו:

"שדי", אלוה. אלוה מציין העצם הנשגב מצד גדלו, ושדי מציין תקפו לשדד הכל ולענוש ולעשות כחפצו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חצי שדי" - חצי היסורין הבאים משדי מתמידים לשבת עמדי (עם כי איוב חשב שבא הכל מצד המערכה עכ"ז אמר דבריו אל מול דעת אליפז שהכל בא מה' בהשגחה)

"אשר חמתם" - היא הליחה המעופשת הזלה משחין הרע ואחז במשל מדרך הפרסיים אשר ימשחו חציהם בארס הנחש

"בעותי" - החרדות הבאות מאת המקום ב"ה עורכים מלחמה עמי

מצודת ציון

"חמתם" - ארסם כמו חמת תנינים (דברים לב)

"בעותי" - מלשון בעתה וחרדה

<< · מ"ג איוב · ו · ד · >>