המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹא־יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃
"ויהי כחול זרעך", הגדולים יהיו רבים כחול הים, "וצאצאי מעיך" הקטנים יהיו רבים "כמעותיו" כמעי הים שמפרה דגים קטנים בלא מספר, ושלוה זאת תמשך לעולם כי "לא יכרת שמו מלפני", ויהיה שלומך נצח:
ביאור המילות
"זרעך, וצאצאי מעיך", כבר בארתי למעלה (מד ג') כי זרע הם הגדולים וצאצאים הקטנים, ויל"פ כמעותיו על החול כי הדגים מטילים ביציהם על החול, ורצה לומר, כמעי הדגים אשר במעי החול, כי נמצא מיני דגים אשר נמצא בבטן הנקבה ביצים במספר תשעה מיליאן ויותר:
"לא יכרת, ולא ישמד", בארתי למעלה (יו"ד ז') כי הכרתה היא הכרתת העצם עצמו, והשמדה הוא השמד המקרים שלו, כמו הדת ודומי', והוסיף פה אף לא ישמד:
