מ"ג ישעיהו מח יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יח. לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְו‍ֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים

מנוקד: לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְו‍ֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם.

עם טעמים: ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְו‍ֹתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לוא הקשבת למצותי", אם רק תשמע מצותי אז "שלומך יהי כנהר", המושך בנחת, כן יהיה שלום ושלות השקט בהצלחת הגוף, "וצדקתך" שהם המע"ט שלך שהוא אושר הנפש, הם יתנשאו למעלה ראש "כגלי הים", הרוצים תמיד לעבור על גדותיהם, כן תשא שאון גליך בכח גדול להוסיף מצות ועבודת ה', ועי"כ יהיה שכרך, כי.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לו הקשבת" - אם הקשבת למצותי היה אז נמשך שלומך כמי הנהר והייתי עושה עמך צדקות מרובות וגדולות כגלי הים

מצודת ציון

"לוא" - הוא כמו אם וכן לו החייתם אותה (שופטים ח')

"הקשבת" - ענין שמיעה