מ"ג ישעיהו מח יט
<< · מ"ג ישעיהו · מח · יט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹא־יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לא יכרת" - ר"ל אע"פ שלא הקשבת למצותי עכ"ז לא יכרת שם זרעך מכל וכל
"כמעותיו" - כצאצאי מעי הים ועל הדגים יאמר בדרך השאלה כאלו הים ילדם
"וצאצאי מעיך" - כפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"מעיך" - כמו בטנך
"כמעותיו" - מלשון מעיים ור"ל בטן
"ישמד" - ענין כליוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"זרעך, וצאצאי מעיך", כבר בארתי למעלה (מד ג') כי זרע הם הגדולים וצאצאים הקטנים, ויל"פ כמעותיו על החול כי הדגים מטילים ביציהם על החול, ורצה לומר, כמעי הדגים אשר במעי החול, כי נמצא מיני דגים אשר נמצא בבטן הנקבה ביצים במספר תשעה מיליאן ויותר:
"לא יכרת, ולא ישמד", בארתי למעלה (יו"ד ז') כי הכרתה היא הכרתת העצם עצמו, והשמדה הוא השמד המקרים שלו, כמו הדת ודומי', והוסיף פה אף לא ישמד:<< · מ"ג ישעיהו · מח · יט · >>